פורסם במקור בז' באב תשפ"ב
בכנס של עמותת 'חי בהם' הציגו רבנים ומדענים את סוגיית הבשר והחלב שפותחו במעבדות ודנו במעמדם ההלכתי.
בישוב ראש צורים בגוש עציון התכנסו השבוע לערב עיון מיוחד ביוזמת עמותת 'חי בהם – תורה לאנשים עובדים', ודנו בסוגיית פיתוחי הבשר המתורבת.
בערב השתתפו הרב ישי שכטר ראש בתי המדרש בעמותה, הרב מרדכי ורדי רב הישוב ראש צורים, הרב זאב ויטמן רבה של חברת תנובה ועוד.
הרב זאב וייטמן שוחח על מעמדו ההלכתי של הבשר המתורבת. הוא פרס את הפיתוחים השונים והדעות השונות; יש מי שסוברים שהדרך היחידה שבשר כזה יהיה כשר היא אם תאי הגזע ילקחו מבהמה אחרי שחיטה. אחרים סוברים שגם אם ילקח ממקור אסור התהליך יגרום לכך שהמוצר הסופי יהיה כשר וכנראה גם פרווה.
הרב וייטמן עצמו סבר כי "נראה שהגדרת בשר היא רק מה שבא מבעל חיים חי אשר לו דם (נפש) ובשר. ולא לתוצר של רקמה הדומה לבשר ונוצרה במספר שלבים רב ותהליכים מורכבים מתאי גזע מיקרוסקופיים". כלומר, בשר כזה יחשב כפרווה.
חלק שלם בערב הוקדש לסוגיית החלב המתורבת. שני פיתוחים מרכזיים, כל אחד מרתק לא פחות מהשני, הוצגו בפני המשתתפים. אחד מהם היא של חברת Wilk הפועלת לגדל ולרבות תאי עטין של בהמה במעבדה. תאים אלו מתפקדים ומנפיקים חלב כאילו היו בעל החיים עצמו.
דרך שנייה היא של חברת רימילק. סמנכ"ל החברה אביעד קניגסברג השתתף בכנס ותיאר את דרך הייצור: "אנחנו לוקחים דנ"א סינטטי שייצרו אותו במעבדה – ללא כל תאים מבעלי חיים אלא לפי קוד דנ"א, את הדנ"א הסינטטי מכניסים בתוך 'שמר' ומפיקים ממנו חלבון חלב, שממנו ניתן לייצר גבינות שמנת, אני ואחרים לא מצליחים להבחין בינה לגבינת שמנת או יוגורט רגיל. חלבון החלב שנוצר במעבדה זהה לחלבון החלב של הפרה (ולכן מסוכן לאדם אלרגי באותה רמה של מי שרגיש לחלבון חלב מהפרה).
חלב של חברת רמילק שפותח במעבדה צילום: יחצ
האם מוצרי חלב אלו יהיו פרווה או חלביים? לגבי ייצור חלבון החלב מקוד דנ"א ללא שימוש בתאי בהמה, הרב וייטמן נוטה לומר כי "דינו ההלכתי יהיה פרווה, למרות שכימית יהיה זהה כאמור לטעם ואלרגית לחלבון חלב מן החי, ויש להעלות אף את השאלה האם מותר יהיה לייצר חלבון חלב מקוד דנ"א שנלמד מנאקה או בהמות טמאות ולייצרו מdna סינטטי וכך ייתכן ונוכל לייצר חלב כשר בעל סגולות של חלב נאקה שהינה בהמה טמאה".
הרב ישי שכטר חידד כי "לגופי הכשרות יש לתת את הדעת גם על 'חמירא סכנתא מאיסורא' ולוודא כי הגדרת המוצר 'כפרווה' לא תביא לסכנה של אדם אלרגי שרגיש לחלב".
הוא הוסיף: "הפיתוחים של הבשר והחלב המתורבת מצריכים התבוננות תורנית בכמה היבטים, ראשית הבנת שיח התורה ומדע ובירור מעמיק של המציאות.בשלב הבא השאלות ההלכתיות הפרקטיות לכשרות המוצר ומעמדו ככשר פרווה או לא. אך חשוב לא לזנוח את שאלות העומק: תפקידו של האדם כממשיך את הבריאה ומפתח ומשכלל בה. לצד מגבלותיו בתחומי ההנדסה הגנטית וההתערבות במעשי הבורא. על מה חלים הוראות ומצוות התורה ועוד. אני מתפלל שבירורים אלו ימשיכו יחד עם אנשי המקצוע וכמובן תלמידי החכמים והפוסקים בדור".
חלק נוסף בערב עסק בשאלת יחסי תורה ומדע. פרופ' איתמר סימון, מומחה לביולוגיה וגנטיקה, שאל: "מה נחשב חיים על פי המדע?" הוא תיאר כי "בטבע ישנם יצורים חד תאיים שהינם חיים לכל דבר ומקיימים את עצמם, וישנם יצורים רב תאיים – בהם התאים מתאחדים יחד ומתמיינים כל אחד לתפקידו. כך קיים גם בחי וגם בצומח, ומבחינת ההסתכלות המדעית בשאלה של מה נחשב לחיים, אין הבדל בין תא אחד לתאים רבים, או בין המינים השונים כמו בין חי לצומח".
הרב שכטר טען כי "לעומת המבט המדעי, במבט התורני ניתן למצוא התייחסות שונה בהגדרת חיים שונה בין המינים. דוגמא לכך ניתן למצוא בפיתוחי ההנדסה גנטית ואיסור כלאיים. הרב שלמה זלמן אוירבעך ופוסקים נוספים הבדילו בין תא בעולם החי לבין תא בעולם הצומח, ולכן בבעלי חיים נאסרה דווקא הרבעה של שני בעלי חיים אך בהרכבה של תאים אין איסור, ואילו בצומח נאסרה הרכבה של כל 'קורט וקורט'(חזו"א)- יחידת צמח קטנה מאד".
הרב שכטר המשיך והרחיב "דוגמא מיוחדת אשר ממבט ראשון אינה קשורה לענייננו הינה קביעת שעת המוות. לפני כ260 שנה הדוכס הורה לא לקבור מתים אלא לאחר שלשה ימים. הוא טען כי יש להמתין למוות הביולוגי של התאים(הם ראו צימוח שערות וציפורניים אולם היום אנו מבינים שזו הייתה נסיגה של הבשר). החת"ם סופר יצא בחריפות נגד אלו שצידדו בדעת הדוכס וקבע שבעין היהדות הגדרת החיים אינה שייכת למוות הביולוגי אלא ליכולת הנשימה של האדם 'מוות נשימתי'.הקשר לנושא שלנו מרתק, שכן התפתחות תאית לאחר המוות, הינה תהליך מחודש שעומד בבסיס הפיתוח של הבשר המתורבת. אך אין מי שיחלוק שהתא לא יחשב בעל חיים".
