בית מדרש מהבית | שבת וההתפתחות הטכנולוגית

מלאכת מחשבת

‍

השבוע אנו מתחילים להכנס לעובי הקורה.

העיון במונח מלאכה בפסוקי התורה, מוביל להבנה כי לא מדובר בפעולה או בתנודה של האדם (המעבר משביתת האדם "שבו איש תחתיו - אם תשיב משבת רגלך" לאיסור המלאכה של האדם בעולם - מלאכה יצרנית הנלמדת מבריאה או משכן) כפי שראינו בשיעור הפתיחה, אלא מוביל להבנה כי איסור המלאכה הינו דבר ספציפי ומדוייק.

המונח המוכר "מלאכת מחשבת אסרה תורה" או במושגיו העוטפים את דיני שבת: "אינו מתכוון", פסיק רישיה\רישא, מתכסק, מלאכה שאינה צריכה לגופא\ה וכו', מחדד את היות המלאכה מעשה שהאדם עושה, מי שהוקדמה מחשבה ליצירתו.

בשבועיים בקרובים נכיר בצורה יותר מעמיקה את מונחי מלאכת מחשבת ועקרונותיו, אך לא נרד לכלל הפרטים הנוגעים במלאכות רבות - נעשה זאת בתוך כדי לימוד כל מלאכה ומלאכה (כאשר לאחר לימוד זה כבר נהיה "מחודדים" לגבי המושגים). לאחר סיום כל המלאכות נחזור להגדיר מושגים אלו עד רמת ההלכה והפרטים.

מלאכת מחשבת

המושג מלאכה הנאמר בדיני השבת בפסוקים ומעצב את איסור השבת לדורות, אינו סתם פעולה, ראינו זאת בצקרה דרך המפגש עם ההבדל בין שביתה למלאכה ובין מלאכת עבודה לאיסור המלאכה הכללי.
עתה אנו נכנסים ללימוד המושג המרכזי המעצב עד רמת ההלכה למעשה את איסור המלאכה בשבת לדורות – מלאכת מחשבת אסרה תורה:

• בין שביתה לאיסור מלאכה – בין יציאה להוצאה (תחומין, הוצאה ואיסור מלאכה – לאו הניתק לאזהרת ב"ד).
• בין יום טוב לשבת – מלאכה למול מלאכת עבודה?  - הוצאה והבערה יצאו להתירם ביו"ט?.
• "מלאכת מחשבת אסרה תורה"  - המחשבה העומדת מאחורי המלאכה והיישום בדרך המצויה למלאכה(שינוי וכו').
• איסור מלאכה כללי לבין איסור מלאכה ספציפי –  המונחים "חילוק מלאכות – לחלק יצאת",  "לט אבות מלאכה".

‍